פוליסת חסכון פרט

עולם החסכון הפנסיוני מתערבב הלכה למעשה בעולם הביטוח הן כי חלק גדול מהחסכון הפנסיוני מנוהל ע"י חברות הביטוח והן כי בשל סיבה עובדתית זאת, באופן טבעי, סוכן ביטוח החיים הפך לכתובת ישירה לייעוץ ולבחירה של האפיק המתאים בתחום הפנסיוני והחסכון ארוך הטווח. אי לכך, סוכני ביטוח החיים, שהינם חוליה מהותית וחשובה בשרשרת החיתום הביטוחי בתחומי ריסק שונים, מתמקצעים גם בכל הנוגע לאפשרויות השונות של ניהול הכסף ארוך הטווח.
אלא שמזה מספר שנים קיים בשוק מוצר חסכון נוסף, שהלך וצבר תאוצה מיוחדת החל משנת 2014, ועפ"י דיווחים שונים מנוהלים דרכו נכון לשנת 2017 קרוב ל-20 מיליארד שקלים. מוצר זה הינו פוליסות חסכון פרט. מה שמיוחד בו, זה שאינו חלק מהחסכון הפנסיוני ארוך הטווח וככזה אינו מצוי ביריעה אחת עם קופות הגמל, הפנסיות וביטוחי המנהלים בכל הנוגע להטבות המס הישירות המשמעותיות של אפיקים אלה- הטבות שהוסדרו רגולטורית כדי לעודד את החסכון ארוך הטווח של הפרט ולהביאו למצב שיהיו ברשותו די אמצעים לכשיפרוש מעבודתו.
ולמרות זאת, מדובר באפיק חסכון/השקעה, הטומן בחובו יתרונות לא מבוטלים, אפיק חסכון, שבשל איפיוניו, נתפס כאפיק חסכון לטווח הקצר והבינוני וככזה מהווה אלטרנטיבה ראויית בדיקה במיוחד אל מול קרנות הנאמנות ואל מול ניהול תיק השקעות פרטי בבית השקעות, שגם אלה נתפסים כאפיקי השקעה לטווח הקצר או הבינוני. פוליסות החיסכון הינן מכשיר של חברות הביטוח ומפוקחות ע"י המפקחת על שוק ההון, החיסכון והביטוח במשרד האוצר. לעומת זאת, קרנות הנאמנות (או תעודות הסל) כמו גם מנהלי ההשקעות הפרטיים מפוקחים ע"י הרשות לניירות ערך. בדומה לקרנות הנאמנות וניהול תיקי ההשקעות ומכיוון שאין מדובר במוצר פנסיוני ארוך טווח, ניתן להנזיל את הכסף בכל עת וללא סנקצייה, בשונה מתנאים ספציפיים שיש לעמוד בהם ובעיקר דרישת הגיל, כשמדובר בחסכון פנסיוני. 
 מכשיר זה מציע למעשה לפרט להשקיע כספים שברשותו, בנוסף לאלה המושקעים בשוטף במסגרת החסכון הפנסיוני, באמצעות חברות הביטוח במגוון של אפיקים המציעים מגוון תמהילי השקעה בסוגים שונים של ניירות ערך, ובכלל זה אחוזים שונים של השקעה במניות אל מול השקעה בניירות ערך כדוגמת אגרות חוב.
הערה כללית- במרבית המקרים אין דבר כזה מוצר השקעות טוב או רע, כשמדברים על סוג מוצר מסויים באופן גורף, ואם קורה וקיים מצב כזה, בשל רמת המשוכללות שקיימת כיום בשוק, סביר לצפות שהמוצר הרע באופן גורף יעלם ונוכחותו תהיה זמנית. עם זאת, מוצרים שונים מתאימים יותר או פחות לאנשים שונים בשל השוני הקיים בין אנשים שונים בכל הנוגע לנקודת המוצא הפיננסית, לצרכים, לציפיות ולרמת שנאת הסיכון.

מה אם כן היתרונות המרכזיים של מכשיר פוליסות החסכון? 
מעבר בין מסלולי השקעה מבלי שהדבר יחשב ארוע מס
אמנם הכספים המופרשים כהשקעה לאפיק זה אינם שורים בצילם של הכספים של האפיק הפנסיוני הפטור ממס עד לתקרות בחוק, אך עדיין קיים יתרון פוטנציאלי מיסויי בהשקעה באפיק זה. היתרון נובע מכך, שבמידה והחוסך מעוניין לשנות מסלול בשל צרכים שלו שהשתנו או בשל רצונו להיחשף לאפיק אחר, שלדעתו או על סמך עצה שקיבל מגורם מקצועי, טומן פוטנציאל רב יותר בטווח הקרוב, יכול לעשות זאת ולשנות המסלול מבלי שהדבר יחשב ארוע מס עם השלכה של מיסוי רווחי ההון הנוצרו עד אותו מועד של שינוי המסלול. הדבר למעשה מאפשר גמישות רבה יותר בניהול ההשקעה לטווח הקצר והבינוני, שכן ההחלטה על שינוי המסלול יכולה להתקבל באופן שנקי משיקולי תשלום מס בטווח המיידי. עולם ההשקעות הוא דינאמי ומשתנה כל הזמן. מסלול שהיה נראה המתאים ביותר לפני מספר חודשים יכול להיות פחות מתאים כיום. אי לכך, היכולת לשנות מסלול מבלי שהדבר יחשב ארוע מס הוא יתרון בלתי מבוטל. והרי ידוע הוא ש"מס נדחה הוא מס נחסך", משמע, היכולת לדחות את ארוע המס כמה שיותר, מאפשר לאורך זמן להרוויח יותר, שכן יותר כסף ממשיך "לעבוד". ככל שמדובר על שינוי מסלולים רב יותר בתקופה מסויימת וככל שמדובר על כמות כסף מנוהל גדולה יותר וככל שמדובר על מסלולים שהניבו רווחיות, כך היכולת לשנות בין מסלולים מבלי לשלם מס רווחי הון בגין שינוי זה תהיה כדאית יותר.
יתרון זה אינו קיים בקרנות הנאמנות, שכן במידה והמשקיע מעוניין למשל לממש קרן נאמנות מנייתית, המשקיעה במניות בארצות הברית, ולעבור להשקיע בקרן, המתמקדת באגרות חוב של חברות ישראליות, הדבר עשוי להיות מלווה בתשלום מס רווחי הון במידה ונצברו רווחים בקרן הנאמנות, המשקיעה במניות בארצות הברית, ושאותה מתכוון המשקיע לממש.

 

 

שתי נקודות חשובות לזכור כאן:
1.    יש לזכור שיתרון מרכזי זה קיים כל עוד המשקיע ופוליסת החסכון שלו נשארים במסגרת אותה חברת ביטוח. מעבר לחברת ביטוח אחרת ייחשב למימוש התיק ויחייב בתשלום מס במידה והתיק מורווח. לכן, היתרון קיים כל עוד המשקיע נשאר באותה חברה ביטוח שמנהלת לו את פוליסת החסכון.
2.    יתרון זה בעל משמעות רבה יותר כשיש כסף נזיל פנוי ושוקלים היכן להשקיע אותו. אם מדובר בהעברת כסף למשל מפקדון בנקאי, הרי שהעברת הכסף תיחשב ארוע מס והדבר יפגע בכדאיות הספציפית של המוצר בהיבט דחיית המס המתאפשרת בו.

אין צורך בסכום השקעה מינימלי
ליתרון עיקרי זה, מצטרפת העובדה, שבדומה לקרנות הנאמנות, אין דרישה להשקעה של סכום מינימלי, וניתן להשקיע סכום חד פעמי או דרך השקעה שוטפת של סכום חודשי שנקבע מראש וניתן לשנותו בכל עת. וכאמור, כל סכום אפשרי. זאת בניגוד למוצר ניהול פרטי של תיקי השקעות, שדורש בדרך כלל סכום השקעה מינימאלי של כמה מאות אלפי ₪. 
ניהול הכסף בחסות גופי השקעה חזקים עתירי יכולות
יתרון נלווה נוסף הוא שמי שמנהל את הכסף במוצר זה אלה מנהלי השקעות של חברות ביטוח, שעושים זאת תחת הפלטפורמה הגדולה של חברת ביטוח כזאת או אחרת בה הם עובדים. ז"א, כדי להרוויח את אותה גמישות של ניהול הכסף שדיברנו עליה תוך פטור ממס בשינוי מסלולים, החוסך אינו צריך להקריב באיכות הניהול של הכסף. הכסף מנוהל על ידי גופים גדולים- אלו הם חברות הביטוח, שעתירות באמצעים, ולמעשה גם אם לצורך ניהול מוצר זה מוקצים מנהלי השקעות ספציפיים בתוך חברות הביטוח, הפלטפורמה הכללית הינה אותה פלטפורמה, שדרכה מנוהל החסכון ארוך הטווח דרך ביטוחי המנהלים באותן חברות ביטוח. אי לכך, יש לצפות לניהול אחראי, מסור וקפדני תוך התבססות בין היתר, על אנליזות של אנליסטים מבית וגופי מחקר חיצוניים נוספים בהם נעזרות חברות הביטוח כעניין שבשגרה.
פוליסות אלה מאפשרות השקעה גם במוצרים לא סחירים 
חברות הביטוח דרך מוצר זה, בדומה לאופן שמנהלות את כספי החסכון ארוך הטווח, מוצאות לנכון פעמים רבות להשקיע גם, ברמה זאת או אחרת, שמשתנה בהתאם לשיקולים מקצועיים שונים והאלטרנטיבות הקיימות בשוק, במוצרי השקעה פחות סחירים כדוגמת נדל"ן, קרנות גידור ועוד. בדרך כלל מדובר בהשקעה שאינה גדולה ביחס לתיק הכולל, ועדיין השקעה שלעיתים בדיעבד מתגלה כרווחית במיוחד וככזו שיכולה גם להבטיח את התיק מפני ירידות תשואה גבוהות בתקופות בלתי צפויות. כך או כך, מדובר באפשרות להשקיע בסוגי השקעה שפחות בנמצא במסגרת קרנות הנאמנות וגם פחות נגישים בדרך כלל למרבית מנהלי ההשקעות. קרנות הנאמנות כפופות לתקנון, שם נקבעת רמת החשיפה של הקרן לסוגי השקעות שונות ומנהל הקרן אינו יכול להשקיע בניגוד לתקנון. לעומת זאת, במסגרת פוליסת חסכון הפרט, מנהל ההשקעות בחברת הביטוח אינו מוגבל בסוג השקעה ספציפי והמסלול שנבחר במסגרת פוליסת החסכון משקף יותר רמת סיכון רצויה אבל אינו מגביל את המנהל בסוג ההשקעות העומדות לרשותו במסגרת אותו סיכון כללי מבוקש.
עם זאת, יש לציין, שההשקעה באותם מוצרים פחות סחירים במסגרת פוליסות החסכון אינה רבה במידה כזאת שחושפת את הפוליסה לסיכון ממשי ביכולת לממש אותה לכשבוחרים.
מיקוח על דמי ניהול
מכיוון שפוליסת החסכון מוגדרת מוצר ביטוחי, וככזה הינה הסכם/חוזה לכל דבר בין שני צדדים (המשקיע מצד אחד וחברת הביטוח מהצד השני) הרי שבשונה מקרנות הנאמנות ניתן כאן להתמקח על גובה דמי הניהול. ככל  שהיקף ההשקעה של הפרט בפוליסת החסכון גבוה יותר, כך כוח המיקוח שלו רב יותר והוא יכול להגיע לדמי ניהול נמוכים יותר, מה שמגדיל אפקטיבית את התשואה ברוטו של התיק (תשואה לפני המס שהתיק מחויב בו בזמן מימושו, להבדיל ממעבר רק בין מסלולים ללא מימוש התיק). דמי הניהול בפוליסות החסכון נעים כיום בין 1%-1.5%. סוכן הביטוח עשוי להקל בניהול המשא ומתן.
אפשרות לקצבה חודשית
בפוליסות החסכון ניתן לקבוע שתהיה קצבה חודשית שיקבל המשקיע מדי חודש ולהגדיר את גודל אותה קצבה. הדבר פחות נהוג במסגרת ניהול תיק השקעות פרטי ובלתי אפשרי כלל במסגרת מוצר קרנות הנאמנות (בסייג של קרנות ספציפיות שמחלקות דיודנדים למשקיעים אבל הגם שמתקבלת אנונה מאותן קרנות, אין מדובר בסכומים קבועים שכן זה תלוי גודל הדיוידנדים שהתקבלו בקרן).

 

מהם החסרונות הטמונים במוצר?

בכל זאת, כפי שציינו, אין דבר כזה מוצר רע או טוב באופן גורף ולאורך זמן. צריך להבין את היתרונות והחסרונות של המוצר כדי להחליט על רמת ההתאמה שלו למשקיע זמן נתון.
העדר אפשרות לקיזוז הפסדי הון
אל מול היתרון הגדול של פוליסות החסכון המאפשר לדחות את תשלום המס עד למימוש של התיק כולו ללא צורך לשלם מס רווחי הון במעבר בין מסלולים קיים החסרון, שמכיוון שמדובר במכשיר המוגדר כפוליסת ביטוח, לא ניתן להשתמש בפוליסות כדי לקזז הפסדי הון. רוצה לומר, ככל שמתקבלים גם הפסדים בפוליסות, לא ניתו לקזז ההפסדים כנגד רווחים ממכשיר פיננסי אחר.
שקיפות נמוכה
קרנות הנאמנות משערכות את הנכסים שלהן על בסיס יומי וניתן לראות את התשואות שלהן אף ברמה יומית. הן מחוייבות לפרסם את השערוכים והן מתחרות זו בזו כשברקע הביצועים שלהן ששקופים לכל. באתרים כדוגמת Funder ניתן להשוות בין קרנות נאמנות שונות ולראות את התשואות שלהן. בפוליסות החסכון אין נגישות מיידית כשם שניתן למצוא בקרנות הנאמנות. ברוב הפוליסות ניתן לראות בדיעבד את האחזקות הגדולות של הפוליסה חודש לאחור. התשואות עצמן לא מדווחות ברמה יומית. כשמדובר בהשוואה למוצר ניהול ההשקעות הפרטי, הרי שהדוחות על ביצועי התיק אמנם נמסרים בדרך כלל אחת לרבעון, אך בדומה לקרנות הנאמנות השקיפות יחסית גבוהה, שכן אם המשקיע מעוניין, יש לו גישה אינטרנטית לביצועי התיק שלו, באופן שמאפשר לו בכל עת לראות את סטטוס התיק בהיבט התשואה שצבר, הרכב הנכסים שלו והפעולות שבוצעו בו. 
לפוליסות החסכון אין מערכת דירוג אובייקטיבית המשווה בין ביצועיהן, והן לא מחויבות להציג את הגיוסים והפדיונות בהן. לבנקים לעומת זאת יש מערכות המדרגות בשוטף בין קרנות נאמנות בקטגוריות שונות. בהיבט זה, מוצר ניהול התיקים דומה לפוליסת החסכון בהעדר מערכות דירוג אובייקטיביות המקלות על השוואה בין בתי השקעות שונים.
יותר פרוצדורות וסרבול
בעוד שאת קרנות הנאמנות ניתן לרכוש ולמכור בנקל בין ע"י לחיצת כפתור דרך חיבור ישיר לפלטפורמות מסחר דרך חשבון ברוקרז' ובין דרך הוראה הניתנת ליועץ ההשקעות בבנק, הרי שכדי לרכוש או למכור את פוליסת החסכון יש צורך במילוי טפסים שונים. כפועל יוצא, המימוש של קרנות הנאמנות לכשמבוצע מתבצע מיידית, הרי שהמימוש של פוליסת חסכון עשוי לקחת מספר ימים ועד חודש ימים. בהקשר זה, מוצר ניהול התיקים הפרטי גם הוא מסורבל יותר ביחס לקרנות הנאמנות.
גובה דמי ניהול (לא חסרון מוחלט)
לעניין גובה דמי הניהול לא ניתן להתייחס לזה כחסרון ברור שכן טווח דמי הניהול בקרנות נאמנות הינו רחב יותר ודמי הניהול משתנים מאד לפי סוג הקרן ואפיק ההשקעה המרכזי שלה. עם זאת, ניתן לומר, שככל שמדובר בפוליסות סולידיות, בממוצע דמי הניהול שלהן גבוהות מדמי ניהול בקרנות נאמנות סולידיות יחסית. נציין, שלהבדיל מבקרן נאמנות בפוליסת חסכון פרט אין עמלת קנייה/מכירה או דמי משמרת בבנק אך הוצאות עסקה שונות של הפוליסה יורדות מתשואת הקרן ומוצגות כ"הוצאות ניהול השקעות". 
העדר שירות אישי של מנהל ההשקעות
גם לחסרון זה יש להתייחס בזהירות ולא לראות בו מחייב מדי. מדובר בחסרון משותף של פוליסות החסכון וקרנות הנאמנות אל מול ניהול תיקי השקעות. אמנם כעקרון, ניהול השקעות פרטי מאפשר פגישה עם מנהל ההשקעות ויוצא שהמשקיע יכול לחבר פנים למי שמנהל לו את הכסף ולחוש שהוא מקבל יחס אישי יותר. בפועל, רוב בתי ההשקעות הגדולים מנהלים את הכסף באופן רוחבי עפ"י חתכים שונים של סיכון כשלכל חתך משויכים תיקי השקעות בהתאם לסיכון התיק כפי שנקבע בין המשקיע ומנהל ההשקעות. מי שמנהל את הכסף אינו אותו מנהל השקעות שנפגש עם המשקיע ומגדיר איתו את הסיכון המבוקש בתיק ומנתח עמו את צרכיו. ישנה הפרדה בדרך כלל בין מנהלי ההשקעות העוסקים בשיווק ובעבודה מול המשקיעים ומי שעוסק בניהול הכסף עצמו. ועדיין, ככלל, יוצא שלמשקיע במוצר ניהול התיקים במסגרת בית השקעות יש יותר לאן לפנות בעניינים שבשגרה. כשמדובר במה שמכונה Familly office שאלו בתי השקעות קטנים יותר המנהלים כסף של פחות אנשים אבל עם מינימום השקעה גבוה משמעותית מממוצע התיק הרגיל המנוהל בבית השקעות (יכול להגיע למינימום גם של מעל עשרה מיליון דולר במקרים הקיצוניים של Familly office), שמה כבר מדובר על יחס אישי במיוחד וניהול כסף באופן פרטני שאינו רוחבי.

לסיכום
פוליסות חסכון הפרט מהוות מוצר השקעה מעניין לטווח הקצר והבינוני, שצבר תאוצה בשנים האחרונות ומיועד למי שיש לו כסף נזיל פנוי להשקעה המעוניין לנהל את התיק תחת פול גדול משותף של נכסים בעלי סיכון דומה תוך שיש באפשרותו היכולת לנייד את התיק בין מסלולים שונים לפי צרכיו ורצונו ללא שהדבר יחשב ארוע מס ובלבד שהניוד מתבצע תחת קורת הגג של אותה חברת ביטוח. המשקיע בבחירתו מוצר זה מקריב במשהו בהיבט השקיפות של המוצר והיכולת לקזז הפסדי הון בגינו ככל שאלו בכלל חשובים לו.